Tel:

Fax:

WhatsApp:

E-mail:

Address:

03-6122202

03-6122280

054-9494458

law@bechar.co.il

רח' ז'בוטינסקי 33, מגדלי התאומים, ר"ג

טל':

פקס':

ווצאפ:

דוא"ל:

כתובת:

שיתוק מוחין

שיתוק מוחין

שיתוק מוחין בעקבות רשלנות רפואית בלידה

 

 

כל מי שילדו אובחן כסובל מסוג של שיתוק מוחין, חייב לברר היטב האם הגורם לנזקיו של הילד או הילדה הוא אכן תוצאה של רשלנות רפואית כלשהי.

המונח "שיתוק מוחין" מתאר קבוצה של מצבים כרוניים המשפיעים על תנועת הגוף ועל תיאום בין השרירים. שיתוק מוחין מתרחש בעקבות נזק שנגרם למוח בזמן התפתחות העובר -- לרוב בתקופת הריון, במהלך לידה או אחרי לידה.

נזק זה גורם למוח לתפקד באופן לקוי וחלקי ולכן תוצאותיו הינם התפתחות איטית ובלתי נורמלית של הילד, אשר מתבטאת בין היתר בשורה של תסמינים (סימפטומים) אפשריים:

 

  • בעיות קורדינציה (קואורדינציה = תיאום בין איברים)
     
  • בעיות שיווי משקל
     
  • פזילה
     
  • התקפי אפילפסיה
     
  • חוסר תחושה
     
  • בעיות דיבור
     
  • שיתוק בגפיים או בעיות בהנעת הגפיים
     
  • בעיות הבנה
     
  • עיוורון
     
  • בעיות נשימה
     
  • בעיות תפקוד איברים פנימיים חיוניים (כבד, כליות, לב וכד')
     
  • ירידה בשמיעה או חירשות

חומרת הנזק הגופני והתפקודי משתנה בהתאם לחומרת הפגיעה המוחית. לכן חולי שיתוק מוחין סובלים ממגבלות בדרגות שונות. מאחר ורמות הפגיעה משתנות בין חולה לחולה, לעיתים המחלה אינה מאובחנת בחודשים הראשונים לחייו של התינוק, עד אשר ההורים שמים לב לכך שהתפתחותו אינה תואמת את גילו. חשוב לציין שלא כל מי שסובל מצורה כלשהי של שיתוק מוחין, סובל בהכרח גם מפיגור שכלי. אולם, מחקרים מראים כי קיים יחס ישיר בין חומרת הפגיעה המוחית ובין חומרת הפיגור השכלי.

 

חולי שיתוק מוחין סובלים לרוב מסוג מסוים של בעיה מוטורית או שיתוק כגון:

 

  • מונופלגיה - מצב של שיתוק אחת הגפות
     
  • המיפלגיה - מצב שבו צד אחד של הגוף משותק ובעצם עקב כך יד ורגל באותו צד של הגוף אינם מתפקדים
     
  • פרפלגיה - שהוא מצב בו קיים שיתוק של הגפיים התחתונות
     
  • קואדרופלגיה (לעיתים נכתב גם קוואדרופלגיה) - שהינו מצב של שיתוק קשה ביותר של כל ארבעת הגפיים


 

 

כיצד נגרם שיתוק מוחין?

כפי שצוין לעיל, שיתוק מוחין יכול שיגרם בשלושה שלבים עיקרים של החיים (במהלך ההריון, במהלך הלידה ובמהלך החיים). הגורמים לשיתוק מוחין משתנים כמובן בהתאם לכל אחד מן השלבים הללו של התפתחות המחלה.
 
 

גורמים ידועים היכולים לגרום למצב של שיתוק מוחין אצל העובר במהלך הריון הם:

  • מחלות שונות אצל האם במהלך תקופת ההריון של האם כגון אדמת, דלקת קרום המוח וכו'
     
  • מצב של חוסר חמצן בדם האם במהלך תקופת ההריון
     
  • מצבים שגורמים למצוקה עוברית קשה בעקבות חוסר בחמצן אצל העובר, כגון סיבוכים וקשרים בחבל הטבור (סביב עצמו או סביב גופו וצווארו של העובר) או התנתקותו
     
  • פגמים ובעיות מולדות במוחו של העובר אשר משפיעות על התפתחותו של המוח ומונעות ממנו להגיע לרמת ההתפתחות הנורמאלית

 
הגורמים הידועים היכולים לגרום לשיתוק מוחין במהלך לידה:

  • מהלך לידה לקוי בעקבות התמשכות הלידה או יילוד מוקדם ומהיר מדי
     
  • לידת פג (פגות) - לידה טרם עת במשקל נמוך
     
  • זיהומים, רעלנים
     
  • לידה טראומטית הגורמת לחבלתו של היילוד, ובעקבותיה -- פגיעה מוחית קשה
     
  • מחסור של אספקת חמצן למוח הילוד (היפוקסיה - מחסור חמצן בתאים; אספיקסיה - תשניק סב-לידתי)

 
הגורמים הידועים היכולים לגרום להתפתחותו של שיתוק מוחין לאחר הלידה:

  • חבלה בראשו של התינוק המביאה לפגיעה במוחו.
     
  • העלאת חום לטמפרטורות גבוהות מאוד בעקבות מחלה כלשהי.
     
  • הידבקותו של התינוק במחלה הפוגעת ישירות במוח כגון דלקת קרום המוח יכולה אף היא להביא במצבים מסוימים למצב של שיתוק מוחין.


 

מאחר ומדובר בעצם בפגיעה בתאי המוח, הרי שלא ניתן כיום לרפא מצב של שיתוק מוחין, ולמעשה מי שנפגע יישאר נכה ברמה זו או אחרת למשך כל ימי חייו. אולם בהחלט ניתן כיום לגרום לכך שחייו של נכה שיתוק מוחין יראו קלים יותר, בעזרת טיפול מתאים בכל המגבלות מהן הוא סובל כגון מגבלות תנועה ומוטוריקה, מגבלות קוגניטיביות, בעיות בהשתלבות בחברה ובמסגרות החינוך, ושיפור התפקוד הרגשי.

 

הפן המשפטי של שיתוק מוחין

ברבים מן המקרים שבהם נגרם שיתוק מוחין לעובר או לתינוק, היה זה בשל רשלנות רפואית כלשהי. רשלנות זו התבטאה במהלך הריון, במהלך לידה או בזמן הטיפול הרפואי שניתן לתינוק מיד אחרי לידה. הסטטיסטיקות מראות כי כשליש מתביעות הפיצויים המוגשות מדי שנה לבתי המשפט בגין רשלנות רפואית, הינן בעקבות רשלנות רפואית בזמן הריון או בזמן לידה.


הרשלנות הרפואית יכולה להתרחש כמעט בכל רגע החל מתחילת ההריון ועד לאחר הלידה.
 
 

מקרי הרשלנות הרפואית הנפוצים ביותר הינם:

  • מעקב רשלני אחר התפתחות עובר בתקופת הריון
     
  • חוסר אבחון או איחור באבחון בעיות רפואיות של עובר
     
  • פיענוח לקוי של תוצאות בדיקות רפואיות שנערכות במהלך הריון, כגון בדיקות אולטרסאונד שונות
     
  • אי-הפנייה של האם לביצוע בדיקות מתאימות
     
  • מעקב לקוי אחר תוצאות הבדיקות שביצעה האם במהלך ההריון
     
  • אי מתן הסברים מתאימים לאם אודות תוצאות בדיקות הריון ומשמעותן
     
  • איחור או השתהות ביילוד עובר
     
  • חוסר מעקב אחר ניטור עוברי לפני לידה ו/או במהלך לידה
     
  • יילוד עובר בטכניקה לא נכונה (לידה רגילה במקום לידת ניתוח קיסרי וההפך)
     
  • פגיעה בעובר במהלך לידה
     
  • מתן טיפול בלתי מתאים לעובר לאחר לידה


 

כיצד בודקים האם רשלנות רפואית היא באמת הגורם לשיתוק המוחין?

כל מי שחושב שקיים סיכוי כלשהו, ואפילו הקלוש ביותר, שילדו סובל מסוג כלשהו של שיתוק מוחין כתוצאה מרשלנות רפואית, רצוי שיבדוק את הנושא בצורה יסודית. בדיקה כזאת יכול לערוך עורך דין מומחה לתחום זה של ייצוג נפגעי רשלנות רפואית. בדיקת עילת התביעה הינה עבודה קשה וחשובה. אין זה מומלץ בשום פנים ואופן שתיעשה ע"י מי שאינו מומחה בתחום זה. כל טעות לאורך הדרך עלולה להביא לתוצאה של הפסד הפיצוי המגיע לנפגע, או אי-הידיעה כי מגיע לו בכלל פיצוי על נזקיו, או שהתקיימה בעניינו רשלנות רפואית.


חשוב לציין שכל השלבים המפורטים להלן, של בדיקת העילה המשפטית לתביעה בגין רשלנות רפואית בלידה, מתבצעים ע"י עורך הדין ולא על ידי הלקוחות עצמם.

 

שלב ראשון
איסוף כל החומר הרפואי הרלוונטי

על מנת שניתן יהיה לדעת האם הגורם למצב של שיתוק מוחין במקרה מסוים הינו רשלנות רפואית בטיפול שניתן, חשוב קודם כל לערוך איסוף של כל החומר הרפואי הרלוונטי. כך, לדוגמא, יש לאסוף את התיק הרפואי של האם החל מתחילת ההריון ועד סופו. במקרים מסוימים, בהם מדובר במשפחה שבה ידוע על מקרים נוספים של שיתוק מוחין או בעיות גנטיות אחרות כלשהן, ישנה חשיבות לתיקים הרפואיים המלאים של האם והאב מיום לידתם והלאה.


כמו כן, חייבים לאסוף את כל תוצאות הבדיקות הרפואיות שנערכו לאם במהלך ההריון, לרבות הבדיקות שנערכו במסגרות פרטיות. כמובן שלא ניתן יהיה לקבל תמונה שלמה ללא מלוא התיק הרפואי הנוגע ללידה עצמה, החל מקבלת היולדת לביה"ח ועד לשחרורה ושחרור התינוק מביה"ח.


חשוב לציין כי לאחר הלידה נפתח לתינוק תיק רפואי בנפרד מתיקה הרפואי של האם. לכן חשוב מאד לאסוף גם את מלוא תיקו הרפואי של התינוק, החל מרגע לידתו ועד לשחרורו מבית החולים. ישנה חשיבות עליונה להימצאותו של כל החומר הרפואי הרלוונטי. כל חוסר במסמכים רפואיים יכול להביא לכך שההורים לא יוכלו להוכיח את רשלנותו של הצוות הרפואי, ולמעשה יפסידו במשפט.

 

שלב שני
האם אכן הייתה רשלנות רפואית - התייעצות

לאחר שכל החומר הרפואי הרלוונטי נמצא ונאסף, יש צורך להעבירו לבדיקה ע"י מומחה רפואי בתחום שבו נראה שהתרשלו הרופאים המטפלים, על מנת שיחווה דעה האם אכן מדובר במקרה של רשלנות רפואית. בדרך כלל מדובר ברופא בכיר בתחום הגניקולוגיה והמיילדות. רק אם אותו רופא מומחה מגיע למסקנה שבמקרה הנדון הצוות הרפואי התרשל, ניתן יהיה לעבור לשלב הבא.

 

שלב שלישי
קשר סיבתי בין רשלנות ובין נזק - התייעצות

בשלב זה מועבר החומר הרפואי לבדיקה ע"י מומחה רפואי נוסף. מומחה זה אינו בודק שוב רשלנות רפואית, אלא בודק האם אותה רשלנות רפואית אכן הביאה להיווצרותו של שיתוק מוחי אצל הנפגע. במקרים של שיתוק מוחין מדובר בדרך כלל ברופא מומחה בתחום נוירולוגיית ילדים או ניאונטולוגיה (מומחה בתחום רפואת פגים).


בבדיקתו לוקח המומחה הרפואי בחשבון את כל הגורמים האפשריים אשר במקרה ספציפי זה יכלו להביא לקיומו של שיתוק מוחין. המומחה קובע בהתאם לסבירות האם ניתן יהיה להוכיח, מבחינה רפואית, קשר סיבתי בין שיתוק המוחין ובין אותה רשלנות רפואית נטענת. רק אם אכן מתגלה שניתן להוכיח קשר סיבתי שכזה, ניתן יהיה להמשיך הלאה לשלב הבא של הגשת תביעת פיצויים.


התביעה תוגש כמובן במידה ולא קיימת מניעה אחרת כלשהי להגשתה כגון התיישנות וכו'.

 

סיכויי הצלחה - תביעת פיצויים

ישנם מקרים רבים בהם ההורים בטוחים שילדם נפגע בשיתוק מוחין כתוצאה מרשלנות רפואית, אך אומרים לעצמם שיהיה זה בלתי אפשרי להוכיח זאת בבית המשפט ולפיכך חבל על הזמן, המאמץ הנפשי וההוצאות של ניהול התיק. אולם, חשוב לציין בנושא זה שעל פי הדין החל בישראל, על מנת לזכות בתביעה אזרחית -- שכן תביעה בגין רשלנות רפואית הינה תביעה אזרחית -- התובע לא נדרש להוכיח את טענותיו בהסתברות של 100% וניתן להספתק בהתסברות נמוכה מכך על מנת זכות בתביעה.


כלומר, גם במקרים בהם אין ודאות לכך שאכן רשלנות רפואית גרמה לנזקים הנטענים (שיתוק מוחין), יכול שיפסוק בית המשפט לטובת התובעים כל עוד הוכח שסביר יותר וקיים סיכוי גבוה יותר שהנזק נגרם כתוצאה של הרשלנות רפואית ולא כתוצאה מגורם אחר כלשהו. מאזן הסתברויות נוח זה מביא לכך שגם תיקים שאינם חד משמעיים, מסתיימים בסופו של דבר בפסק דין לטובת התובעים ובפסיקת פיצויים משמעותיים לניזוק.


סיכויי ההצלחה של התביעה עולים עוד יותר, כאשר קיימת בעיה ברישומים הרפואיים הרלוונטיים, כגון אובדן תיקים רפואיים או רישום חסר בהם. במקרים שכאלה, יכול שנטל הראיה וההוכחה יעבור מכתפיו של התובע אל כתפיהם של הנתבעים: במקום שהתובע יידרש להוכיח שהנתבעים התרשלו במתן הטיפול הרפואי, יידרשו הנתבעים להוכיח שהטיפול הרפואי שניתן על ידם לתובע לא היה רשלני. לא מיותר לציין שלהוכיח זאת בעזרת תיעוד רפואי חסר או לקוי, זו משימה קשה במיוחד ולעיתים בלתי אפשרית.

 

איזה פיצוי אפשר לתבוע?

רוב החולים בסוגים שונים של שיתוק מוחין סובלים מנזקים קשים, הן מבחינה רפואית והן מבחינה תפקודית. נכויות גבוהות אלו, בליווי העובדה שמדובר לעיתים קרובות בנפגעים מלידה (מה שמאריך את התקופה העתידית שלגביה מחושב הפיצוי), מביאות לכך שהתביעות המוגשות בתיקים של רשלנות רפואית בלידה, הינן לקבלת פיצויים גבוהים ביותר המגיעים למיליוני שקלים.


תביעות הפיצויים בגין שיתוק מוחין כתוצאה מרשלנות רפואית בלידה, כוללות בין היתר את ראשי הנזק הבאים:
  • הפסדי השתכרות ו/או כושר השתכרות לתובע ולהוריו
     
  • הפסד פנסיה ו/או הפסד זכויות פנסיוניות
     
  • סיעוד / עזרת צד ג'
     
  • עלויות שיקום
     
  • טיפולים ו/או עזרים רפואיים ופרה-רפואיים
     
  • שיעורים פרטיים או לימודים מיוחדים המתאימים למגבלותיו של התובע
     
  • עלות דיור מתאים לצרכיו של התובע
     
  • הוצאות נסיעה (ניידות), לרבות עלות רכישה ו/או אחזקת רכב המתאים למגבלותיו של התובע
     
  • עלות צרכים חברתיים, הוצאות בילוי או הוצאות אירוח המתאימים למגבלותיו ומצבו של התובע
     
  • סיוע נפשי לתובע ולהוריו
     
  • מכשירי שיקום ו/או אביזרי שיקום
     
  • הפסד הטבות בגין אי שירות בצה"ל
     
  • פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה של התובע על גופו
     
  • פיצוי בגין נזק ראייתי
     
  • כאב וסבל
     
  • אובדן הנאת חיים
     
  • אובדן הסיכויים להינשא ולהקים משפחה


 

לסיכום: תביעות בגין שיתוק מוחין

תביעות פיצויים בשל שיתוק מוחין כתוצאה של רשלנות רפואית הינן בדרך כלל לקבלת סכומי כסף גבוהים ביותר. סכומים אלו מגיעים, לעתים קרובות, למיליוני שקלים. לכן אין ולא יכול להיות כל ספק, שכל מי שילדו אובחן כסובל מסוג כלשהו של שיתוק מוחין, חייב לברר היטב האם הגורם לנזקיו של הילד או הילדה, הוא אכן תוצאה של רשלנות רפואית כלשהי.


הטיפול בילדים חולי שיתוק מוחין עולה כסף רב. פיצוי כספי שישולם לנפגע ע"י המזיק והגורם למצבו הרפואי, יבטיח לו שיקבל בהמשך חייו את הטיפולים הרפואיים המתאימים, וצרכיו התפקודיים ימולאו בהתאם לצורך על מנת להעניק לו את כל שיידרש לצורך המשך חייו התקינים.


אנו מודעים לכך שלעולם לא ניתן יהיה להחזיר את הזמן לאחור. נזק מוחי שנגרם לא יעלם ולא יירפא. אולם, ניתן לכל הפחות לדאוג לשיפור תנאי מחייתו של נכה הסובל מליקויי שיתוק מוחין. העלות הכספית של בדיקת העילה המשפטית ע"י עורך דין המומחה לתחום ייצוג נפגעי רשלנות רפואית, הינה זעומה ביחס לסכומי הפיצויים שיכול הנכה לקבל במקרה של הצלחה בתביעה.


יתרה מכך, משרדנו עורך את בדיקת עילת התביעה בתיקים שכאלה ללא כל תשלום מראש, שכן שכר הטרחה משולם רק במקרה של הצלחה בתביעה וקבלת פיצויים. שכר הטרחה נגזר מן הסכום שמשולם לתובעים בסופו של ההליך. על כן, מומלץ לכל מי שילדו או ילדתו סובלת מליקויי שיתוק מוחין, להתייעץ עם עורך דין מתאים. איתו יש לברר ללא דיחוי את עילת התביעה, והאם ייתכן כי הסיבה להיווצרותו של הנזק אצל ילדו או ילדתו, הינה רשלנות רפואית בלידה או רשלנות רפואית במהלך הריון.

 
לתשומת לב: המאמר אינו מאמר רפואי.

 

האם ילדכם סובל מסוג מסוים של שיתוק מוחין?


פנו אל משרדנו וניפגש עמכם כדי לברר אם יש לכם עילת תביעה בגין רשלנות רפואית.



 

למידע נוסף:

רשלנות רפואית במהלך לידה - פיגור שכלי, שיתוק מוחין - מאמר משלים למאמר שלעיל ובו פירוט אודות שיתוק מוחין כתוצאה מרשלנות רפואית במהלך הלידה. המאמר מתרכז בניתוח הסיטוציות הרבות בהן בעקבות התנהלות לקויה ורשלנית של מהלך הלידה, נפגע העובר פגיעה מוחית קשה אשר מאובחנת בסופו של דבר כשיתוק מוחין C.P. מולץ ביותר לקריאה למי שמתעניין באפשרות להגיש תביעה בגין שיתוק מוחין. 

רשלנות רפואית בלידה: התיישנות תביעה - מאמר נוסף בסדרת מאמרים העוסקי בנושא תביעות בגין רשלנות רפואית בלידה. במאמר זה הסברים אודות תקופות ההתישנות המיוחדות והחריגות אשר קבועות בחוק, של מקרים בהם נגרמו נזקי גוף בעקבות רשלנות רפואית בלידה, לרבות שיתוק מוחין, פיגור שכלי, שברים בגפיים, עיוורון וכו'.

איך ניתן לדעת שילדך נפגע מרשלנות רפואית במהלך לידתו? - מאמר רביעי בסדרת המאמרים העוסקי בנושא רשלנות רפואית בלידה, תוך התמקדות בנזקי שיתוק מוחין. במאמר זה ניתן יהיה להבין כיצד יש לברר ולדעת, האם מצב של שיתוק מוחין נגרם כתוצאה מרשלנות רפואית בלידה, והאם יש קשר סיבתי בין מצב של שיתוק מוחין מלידה ובין התנהלות רשלנית של ניהול הלידה עצמה. מאמר חובה לכל מי שבמשפחתו אדם הסובל משיתוק מוחין מלידה, שכן תוכנו יכול להבהיר את התמונה במקרים רבים בהם ההורים לא מודעים כלל לכך ששיתוק המוחין שממנו סובל/ת בנם/ביתם, הינו תוצאה של רשלנות ביילודו.

  רשלנות רפואית - כדאי לדעת - מאמר כללי העוסק בתחום הרשלנות הרפואית. מומלץ לקריאה למי שמעוניין לקבל רקע אודות תחום משפטי מרתק זה.

 שאלות נפוצות בנושא רשלנות רפואית - מקבץ תשובות קצרות לשאלות נפוצות אשר עולות כמעט בכל פעם מחדש כאשר מגיעים לפגישת ייעוץ עם עורכי דין העוסקים בייצוג נפגעי רשלנות רפואית.

>

קבל ייעוץ ראשוני אישי ללא התחייבות

פרטי התקשרות: רח' ז'בוטינסקי 33, מגדלי התאומים, רמת גן. טל': 03-6122202 פקס: 03-6122280 דוא"ל: law@bechar.co.il
יעוץ אישי

צור קשר עכשיו!

הגדל את סיכויי הצלחת תביעתך לפיצוי!
מלא את פרטיך וקבל יעוץ משפטי אישי מיידי.