המדריך להגשת תביעה
במסגרת משרד הביטחון - קצין התגמולים
 

 תביעת משרד הבטחון

תוך הכרה בצורך של רבים מן נפגעים, להכיר לעומקה את המערכת שאמורה לטפל בענייניהם ולדאוג לזכויות המגיעות להם במסגרת החוקים הרלוונטיים הקיימים במדינת ישראל, מביא משרדנו כשירות לציבור הנפגעים הרחב, מדריך מפורט אודות נושא הגשת תביעה במסגרת קצין התגמולים של משרד הביטחון.

המדריך הינו מקיף ביותר וכלל את כל הנושאים אשר מניסיוננו יכולים לעניין את נפגעי השירות, אולם בכל נושא שאינו מופיע במדריך זה, ניתן לפנות למשרדנו ואנו נשיב באופן ספציפי ככל שניתן.


בכל מקרה, חשוב לזכור כי מדריך זה אינו בא להחליף ייעוץ משפטי ואין להסתמך על האמור בו במלי להיוועץ קודם בעורך דין המומחה לתחום ספציפי זה של ייצוג בפני רשויות משרד הביטחון וקצין התגמולים. מאחר ומדובר בזכויות ופיצויים כספיים משמעותיים המגיעים לנפגעי שירות, הרי שלא מומלץ בשום מקרה לנסות ולנהל את התביעה ללא ייצוג משפטי הולם.

לצערנו, כבר היינו עדים למקרים רבים בהם בחרו נפגעים לחסוך את עלותו של ייצוג משפטי וניסו לייצג את עצמם ולהלחם ללא עזרה בבירוקרטיה האין סופית הכרוכה בהליך זה. התוצאה הייתה דומה בכל המקרים ובסופו של דבר הסתבר כי אותם נפגעים הביאו לכך שהפסדם היה גדול בהרבה מן הרווח שניסו להשיג בכך שלא פנו לעורך דין מומחה. הנזק שנגרם לתביעתם היה בלתי הפיך.

ניתן להניח כי אם אתם קוראים שורות אלו, הינכם נפגעי שירות העומדים בפני פתיחת הליך מול משרד הביטחון (או כאלה שנמצאים כבר במהלכו). אנא, קחו את האמור לעיל לתשומת ליבכם, לפני שתמשיכו את ניהול תביעתכם, שכן ייתכן מאד והצעד הבא שתעשו יקבע את גורל תיקכם כולו.


מהם החוקים הרלוונטיים

ישנם מספר חוקים ותקנות אשר מסדירים ומפרטים את זכויותיהם של נפגעי משרד הביטחון. העיקריים שבהם הינם:

א. חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 (נוסח משולב). חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 17), תשנ"ו- 1995.

ב. חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949.

ג. חוק המשטרה (נכים ונספים), תשט"ו-1955 (נוסח משולב).

ד. חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), תש"ך-1960.

ה. חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), תשמ"ח-1988.



בנוסף לכך, כאשר מדובר בנכות שנגרמה כתוצאה מהתערבותו של גורם אזרחי כלשהו, כגון במקרים של תאונות דרכים בהן מעורב רכב אזרחי, רשאי הנפגע לבחור האם לתבוע את הפיצויים המגיעים לו בעקבות נזקיו תוצאת התאונה על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), כלומר במסגרת משרד הבטחון, או בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, כלומר במסגרת החוק האזרחי. אולם, חשוב לזכור במקרים אלו כי לא ניתן יהיה לתבוע פיצויים על פי שני החוקים במקביל ומי שבחר לתבוע את זכויותיו במסגרת חוק אחד, לא יוכל לקבל פיצוי כלשהו על פי החוק האחר.


דוגמא נוספת למקרה בו יוכל הנפגע לבחור בין שני סוגי תביעות הינה כאשר בעקבות מצבו הוכר הנפגע גם ע"י משרד הבטחון וגם ע"י המוסד לביטוח לאומי במסגרת נכות כללית. במקרה זה חשוב לזכור כי במידה ויבחר הנפגע לממש את זכויותיו במסגרת המוסד לביטוח לאומי, ותקבע לו נכות צמיתה ע"י הועדה הרפואית, בחלוף ששה חודשים מיום קביעת הנכות, תאבד לו הזכות לקבלת תגמול או זכויות כלשהן לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום).


מי יוכר כ"נכה" ע''פ חוק הנכים?

כל אדם, אשר במהלך וכתוצאה מהשירות במסגרת משרד הבטחון, איבד או הפחית את כושר הפעולה שלו, ייחשב כנכה לפי חוק הנכים, ויהיה זכאי למימוש זכויותיו כמפורט בחוק זה. בעניין זה, אין זה משנה אם הנכות נגרמה כתוצאה מתאונה, מחלה או החמרת מצב רפואי קודם שממנו סבל אותו אדם עוד קודם לכן.


מה קורה במקרים בהם הפגיעה נגרמה במהלך חופשה מהשירות?

כל מי שנפגע החל מיום 5.2.1988 בהיותו בחופשה מאושרת מהשירות, יהיה זכאי לקבלת הזכויות האמורות בחוק, אם הפגיעה התרחשה במסגרת 14 הימים הראשונים של החופשה ודרגת הנכות שנגרמה בעקבות פגיעה זו הינה בשיעור של 20% ומעלה.


בנושא זה חשוב לציין כי במקרים בהם הפגיעה נגרמה במהלך חופשה מהשירות, אך תוך כדי עיסוק בעבודה או פעילות אחרת כלשהי, אשר ניתן עבורה תמורה, לא ניתן יהיה לפנות לקבלת פיצוי במסגרת חוק הנכים.


מה צריך לעשות על מנת שמשרד הבטחון יכיר בי כנפגע זכאי?

על מנת שהתובע תגמול לפי חוק הנכים יוכר ע"י משרד הביטחון כנפגע זכאי, עליו להגיש בקשה לקצין התגמולים להכרה בחבלה או המחלה, ככזו שנגרמה במהלך ובעקבות השירות. את הבקשה הנ"ל יש להגיש על גבי טופס הבקשה המתאים.


כמה זמן לוקח עד שמקבלים תשובה?

ברוב המקרים, הליך בדיקת הזכאות אורך זמן רב, מאחר ויש צורך לעיתים קרובות להזמין תיקים רפואיים ומסמכים נוספים מגורמים שונים, אולם בסופו של דבר (בדרך כלל כעבור מספר חודשים) מתקבלת תשובת קצין התגמולים בשאלת ההכרה.


האם התביעה שלי יכולה להתיישן?

באופן עקרוני קיימת תקופת התיישנות לתביעות לפי חוק הנכים וזאת שלוש שנים לאחר שחרורו של הנפגע מן השירות הצבאי שבו שירת כאשר קרתה פגיעתו. אולם, קצין התגמולים רשאי להאריך את התקופה הזו כאשר האירוע שגרם לתאונה נרשם ותועד ברשומות של צה"ל או רשומות אחרות כלשהן אשר מנוהלות ע"י המדינה.


האם ניתן לערער על החלטת קצין תגמולים?

מי שמאמין כי קצין התגמולים טעה בהחלטתו כאשר בחר לדחות את הבקשה להכרה, רשאי לערער על החלטתו זו. הערעור יידון בפני ועדת הערעורים לפי חוק הנכים אשר בה יושב גם שופט ביהמ"ש השלום.


איך קובעים את שיעור הנכות (דרגת נכות)?

נפגע אשר תביעתו הוכרה ע"י קצין התגמולים, יוזמן להופיע בפני ועדה רפואית לצורך קביעת שיעור הנכות שנגרמה לו בעקבות האירוע נשוא תביעתו. הועדה הרפואית תקבע את שיעור הנכות בהתאם לתקנות לקביעת דרגת נכות. הועדה רשאית לקבוע נכות זמנית או צמיתה, בהתאם לשיקול דעתה הרפואי.


הועדה הרפואית מורכבת מרופאים מומחים אשר אמורים להיות ניטראליים (ללא תלות כשלהי במשרד הבטחון) והחלטותיה מתקבלות על סמך הבדיקות שערכה לנפגע והממצאים שמצאה בבדיקות אלו. הרכב הועדה כולל רופאים בהתאם לתחומי הרפואה השונים שבהם נפגע התובע. כלומר ייתכן והועדה תהיה מורכבת ממספר רופאים אשר יבדקו את הנפגע כל אחד בתחום מומחיותו. בסיום כל הבדיקות הרפואיות, תעריך הועדה את שיעור נכותו של הנפגע באחוזים בהתאם לאמור בקובץ המבחנים לקביעת דרגת נכות.


איך מחשבים את דרגת הנכות המשוקללת?

כאשר מדובר בנפגע אשר סובל מפגיעות בתחומי רפואה שונים ו/או במספר איברים בגופו, תחשב הועדה את שיעור הנכות הכוללת שנגרמה לו כתוצאה מהאירוע נשוא תביעתו, בצורה שבה ישקללו את כל דרגות הנכות שנקבעו לנפגע יחד. כך יוצא ששיעור נכותו המשוכללת נמוך יותר מחיבורן של כל דרגות הנכות יחד.


לדוגמא: מי שנקבע לו נכות אורטופדית בשיעור 30%, ונכות נוירולוגית בשיעור 10%, תהיה נכותו המשוקללת בשיעור של 37% ולא 40%. הכיצד? ובכן זוהי דרך החישוב: דרגת הנכות הגבוהה ביותר מחושבת במלואה ודרגות הנכות האחרות מתווספות אליה אחת אחת כאשר הן מוכפלות באחוזים ה"בריאים" שנותרו. כלומר, במקרה שלפנינו, אם הנפגע סובל מ-30% נכות אורטופדית, הרי שנותרו לו 70% של בריאות ולכן את ה- 10% נכות נוירולוגית הנוספת שממנה הנפגע סובל, מכפילים ב-70% שנותרו (החלק הבריא), כך שמתקבלים בסוף רק 7%, אותם מחברים ל-30% הראשונים ומקבלים את הנכות המשוכללת הסופית שהיא 37%.


האם ניתן לערער על החלטת הועדה הרפואית?

התובע ראשי לערער על כל החלטה של הועדה הרפואית בפני ועדה רפואית עליונה. לאחר ערעור שכזה, יכולה הועדה העליונה לאשר לבטל או לשנות את החלטת הועדה מהדרג הראשון ואולם, גם החלטת הועדה העליונה אינה סופית וניתן לערער גם עליה בפני ביהמ"ש המחוזי ואולם אך ורק במקרים שבהם נעשתה על ידה טעות משפטית כלשהי.


האם נכון לומר כי נכות בשיעור של 10%-19% מקנה לנכה מענק חד פעמי?

מי שנקבעה לו דרגת נכות בשיעור של 10%-19% לצמיתות, זכאי לקבלת מענק נכות חד פעמי (תשלום הפיצוי עבור הנזק הגופני שנגרם לו), זאת בתנאי כמובן שלא הוגש ערעור על החלטת הועדה הרפואית.


נפגעים שנקבע להם נכות שבין 10%-19% לצמיתות, יהיו זכאים לקבלת טיפולים רפואיים רלוונטיים לפגיעתם במסגרת קופות החולים על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. כמו כן, יהיו נכים אלו זכאים לקבלת הנחה בתשלום חשבונות הארנונה של בית מגוריהם.


לאחר שתיקבע הנכות ויחלוף מועד הערעור, יקבל הנכה הודעה מקצין התגמולים על זכאותו לקבלת הפיצוי המתאים.


מהו גובה הפיצויים בעקבות קביעת הנכות?

הפיצוי המשולם ע"י משרד הביטחון לנכים שנפגעו במהלך השירות נקבע בהתאם לגובה אחוזי הנכות שהוענקו להם ע"י הועדה הרפואית. ככל ששיעור הנכות שנקבע גבוה יותר, כך הפיצוי יהיה רב יותר.


אולם, הנכות המינימאלית המזכה בפיצוי הינה 10%. דהיינו, מי שנקבעה לו נכות נמוכה מ-10%, לא יהיה זכאי לקבלת פיצוי כלשהו לפי החוק ולמעשה ייהנה רק מההכרה בפציעה. רק מי שנקבעה לו נכות החל מ-10% ומעלה עד 19%, יקבל את מענק הנכות החד פעמי.


מי שנקבעה לו נכות בשיעור של 20% ומעלה, יהיה זכאי לקבלת קצבה חודשית למשך חייו.


ייתכנו מצבים שבהם עבר זמן רב בין מועד קרות הנזק ובין מועד קביעת הנכות ע"י הועדה הרפואית. במקרים שכאלה, תיקבע הועדה את מועד תחילת הנכות בדרך כלל כמועד בו קרה הנזק והנכה יוכל לקבל פיצוי רטרואקטיבי החל מיום הפגיעה.


מהו תגמול עבור נכות 100% מיוחדת?

מי שסובל משיתוק מלא בפלג גופו התחתון, או מקטיעה של שתי גפיים לפחות, או עיוורון מוחלט בשתי עיניו, ונקבעה לו ע"י הועדה הרפואית דרגת נכות בשיעור של 100%, זכאי לקבל תוספת של 40% לתגמול החודשי שנקבע על פי אחוזי נכותו.


מהו תגמול לנכה נצרך?

נכה שנקבעה לו דרגת נכות בשיעור של 50% ומעלה, ואשר הועדה הרפואית החליטה לגביו שהוא אינו בר שיקום, נקרא עפ"י החוק "נכה נזקק" ולפיכך הינו זכאי לקבלת תגמול נכות מיוחד בהתאם לצרכיו ולמצבו המשפחתי.


זכאות לקבלת טיפולים רפואיים

מי שהוכר ע"י משרד הביטחון כנפגע, זכאי לקבלת טיפול רפואי בהתאם לנכותו ללא כל תשלום.


על אופן הטיפול וצורתו מחליט הרופא המחוזי של לשכת השיקום והוא זה שמפנה את הנכה לרופאים המקצועיים הרלוונטיים, למוסדות הרפואיים וכד' לקבלת הטיפולים המתאימים. הרופא המחוזי הוא זה שגם מחליט לגבי הצורך במתן תרופות וציוד רפואי לנכה.


את דרך הטיפול המתאימה קובע הרופא המחוזי לאחר קבלת המצלה מתאימה מרופא מומחה אשר אליו הופנה הנכה. הרופא המחוזי אינו חייב לקבל את המלצת הרופא המומחה ובמידה והחלטת הרופא המחוזי אינה מספקת את הנכה, יש באפשרותו לערער עליה בפני הרופא המרחבי.


מי שנקבע לו נכות נמוכה מ-10%, זכאי לקבלת טיפול למצבו במסגרת קופות החולים על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.


זכאות לקבלת ציוד עזר רפואי

מי שנקבעה לו נכות בעקבות מצב רפואי הדורש שימוש בעזרים רפואיים, שכאי לקבלת ציוד עזר רפואי המתאים ודרוש לצרכיו (כגון תותבות, מכשירי שמיעה, כיסאות גלגלים, מיטות מיוחדות וכיו"ב). ניתן לקבל רשימת פרטי ציוד רפואי וציוד עזר במרפאות השיקום המחוזיות ולהיוועץ עם אגף השיקום בנוגע לכל שאלה רלוונטית שעולה בנושא זה.


זכאות לקבלת שירותי ליווי, עזרת צד ג' וכד'

ליווי לנכה: מי שנקבע לגביו ע"י מרכז ההערכה, שהינו זקוק לליווי צמוד בשל נכותו, יהיה זכאי לקבלת מימון לצורך שירותי ליווי בתשלום.


עזרת צד ג': מי שנקבע לגבי שמצבו החמיר ועקב כך הינו זקוק לעזרת הזולת, זכאי לקבל תוספת קצבה לצורך מימון עזרת צד ג' שכזו לתקופה שנקבעה לגביה ההחמרה. מדובר בזמן מוגבל בדרך כלל עד למועד ההתכנסות הבא של הועדה הרפואית.


כלב נחייה: מי שהתעוור בשתי עיניו, ונכותו נקבעה על 100%, זכאי לקבל על חשבון משרד הביטחון כלב-נחייה, וכן לקבל תוספת קצבה לצורך מימון עלויות אחזקת הכלב תשלום בתקופה בה הכלב מצוי ברשותו. שיעור התשלום נקבע ע"י אגף השיקום.


תרופות, הבראה, חמי מרפא

תרופות: נכה שנקבע לגביו שהוא זכאי לקבלת תרופות על חשבון משרד הביטחון, יקבל אותם באופן קבוע בדיוור ישיר לביתו ע"י שליח או שיבקש להגיע אל ספק התרופות הקרוב למקום מגוריו ולאסוף אותן ממנו.


הבראה: לאחר תקופת אשפוז ממושכת או ניתוח, זכאי הנכה להבראה רפואית. כמו כן, במקרים בהם מדובר בנכים שנפגעו כתוצאה מ
תסמונת פוסט-טראומה (באנגלית: PTSD) או פגיעות נפשיות אחרות, זכאים להבראה מיוחדת נוספת.


חמי מרפא: נכים שנפגעו באופן הגורם להם לקשיים בתנועה ובניידות, נכים הסובלים מסוכרת לפיה נכותם הינה למעלה מ-65% ועיוורים, זכאים למימון חמי מרפא בהתאם לחומרת הפגיעה שממנה הינם סובלים וגובה דרגת נכותם. את אופן ניצול הזכאות קובע אגף השיקום.


ערעורים על החלטות קצין התגמולים והועדות הרפואיות

על החלטת קצין התגמולים, בדבר דחייתו תביעתו של הנפגע, ניתן לערער אל מול ועדה עליונה לערעורים אשר יושבת בבית המשפט השלום. את הערעור יש להגיש במועדים ובאופן המפורטים בחוק. הועדה העליונה תדון בנימוקי הערעור ולאחר שתסקור את טענות הצדדים, המסמכים הרלוונטיים, חוות הדעת הרפואיות ושאר החומר הרלוונטי, תיתן החלטה בדבר קבלת הערעור או דחייתו. במקרים בהם הועדה העליונה מקבלת את הערעור, יוחזר עניינו של הנכה להמשך הטיפול במסגרת קצין התגמולים. במידה והערעור ידחה, אזי יסתיים הליך התביעה כולו ולמעשה תיקו של הנכה ייסגר ללא המשך טיפול.


ערעור על החלטת הועדה הרפואית: לאחר שתביעתו של הנכה הוכרה ואושרה ע"י קצין התגמולים, מועבר התיק להמשך הטיפול במסגרת הועדה הרפואית. הנכה יוזמן לבדיקה בפני הועדה הרפואית אשר תיקבע על פי ממצאיה, את שיעור נכותו של הנכה, אם באופן זמני ואם לצמיתות, הכל על פי המפורט בתקנות הרלוונטיות.


על החלטת הועדה הרפואית הנ"ל, ניתן לערער בפני ועדה רפואית עליונה. את הערעור יש להגיש במועדים ובאופן המפורט בחוק ולאחר הגשתו, יוזמן הנכה לבדיקה בפני הועדה הרפואית העליונה, אשר תבחן מחדש את עניינו, תעבור שוב על כל המסמכים המצויים בתיקו ועל החלטת הועדה הרפואית הראשונה, תערוך בדיקה מחודשת לנכה ובסופו של דבר תקבע, האם היא מקבלת את הערעור ומשנה בהתאם את החלטת הועדה הרפואית הראשונה, או דוחה את הערעור ולמעשה מאשרת את החלטת הועדה הרפואית הראשונה.


גם על החלטת הועדה הרפואית העליונה ניתן לערער במקרים מסוימים. את הערעור הנ"ל יש להגיש לביהמ"ש השלום בהתאם לנהלים ולדרישות הקבועים בחוק. ביהמ"ש יבחן את נימוקי הערעור ויחליט לאחר שמיעת טענות הצדדים, האם לקבל את הערעור או לדחותו. קבלת הערעור משמעותה החזרת עניינו של המערער לשולחן הועדה הרפואית עם הנחיות ברורות לתיקון החלטתה וקביעותיה. דחיית הערעור משמעותה סיום הטיפול בעניינו של הנכה.


הליך של החמרת מצב

נכה אשר הוכר ע"י קצין התגמולים, ונקבעה לו נכות כלשהי לרבות 0%, רשאי לפנות בבקשה לפתיחת הדיון בעניינו פעם נוספת בכל שלב במהלך חייו, כאשר חלה חמרה כלשהי במצבו הרפואי שהוכר ע"י קצין התגמולים. לאחר קבלת בקשתו, יוזמן הנכה לבדיקה עדכנית בפני ועדה רפואית, אשר תבחן את מצבו בהשוואה למצבו הרפואי בעת שעמד בפני הועדה הרפואית בפעם האחרונה קודם לכן. אם אכן תשתכנע הועדה הרפואית, כי חלה החמרת במצבו של הנכה, תיקבע נכותו מחדש בהתאם למצבו העדכני.


גם על החלטת הועדה בשלב הזה ניתן לערער כמפורט לעיל.


ניתן לקרוא גם דוגמאות אמיתיות של





יצירת קשר

ניתן לפנות למשרד באמצעות הטלפון בשעות פעילות המשרד כמפורט באתר, באמצעות
דואר אלקטרוני בכל שעה אחרת, או באמצעות טופס פנייה נוח.

כתובת המשרד: רחוב ז'בוטינסקי 35, מגדלי התאומים (בניין 2), רמת גן.

ניתן לתאם פגישה באמצעות טלפון 03-6122202.

כל האמור באתר זה אינו בא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי מעורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מתייחס למקרה ספציפי כלשהו. המידע באתר זה אינו מהווה עצה משפטית וכל פעולה שנעשית על פי המידע והפרטים האמורים באתר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה, השימוש באתר זה אינו יוצר יחסי עו"ד לקוח בדרך כלשהי, בין משרד עו"ד בכר ובין המשתמש, ומשרד עו"ד בכר אינו אחראי בשום צורה ואופן לתוצאות השימוש במידע המובא באתר זה, כל עוד השימוש במידע נעשה שלא באמצעות משרד עו"ד בכר.
תביעות נגד משרד הביטחון

 

 

צור קשר עם ת. בכר - חברת עורכי דין