Tel:

Fax:

WhatsApp:

E-mail:

Address:

03-6122202

03-6122280

054-9494458

law@bechar.co.il

רח' ז'בוטינסקי 33, מגדלי התאומים, ר"ג

טל':

פקס':

ווצאפ:

דוא"ל:

כתובת:

מדריך לנפגעי תאונות עבודה

מדריך לנפגעי תאונות עבודה

דע את זכויותיך
המדריך המלא לנפגע תאונת עבודה,
מחלות מקצוע או מיקרוטראומה

 
רבים מנפגעי תאונות עבודה, מחלות מקצוע ו/או מיקרוטראומה אינם מכירים את המערכת שאמורה לטפל בענייניהם ולדאוג לזכויות המגיעות להם על פי חוק. לפניכם מדריך מפורט אודות הגשת תביעת פיצויים על פגיעה במהלך תאונת עבודה.
המדריך הינו מקיף ביותר וכולל את כל הנושאים אשר מניסיוננו יכולים לעניין את הנפגעים, אולם בכל נושא שאינו מופיע במדריך זה, ניתן לפנות למשרדנו ואנו נשיב לכל אותם נפגעי תאונות עבודה באופן ספציפי ככל שניתן.
המידע המפורט במדריך כולל פרקים על הנושאים הבאים:
·       מהי תאונת עבודה
·       מהי מחלת מקצוע
·       מהי מיקרוטראומה
·       רשימת מחלות מקצוע
·       מה עושים מיד אחרי תאונת עבודה
·       התביעה מול ביטוח לאומי
·       תביעה לקבלת דמי פגיעה
·       תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה
·       ועדה הרפואית ראשונה
·       ועדה רפואית לערערים
·       ערעור - בית הדין לעבודה
·       מענק נכות או קצבת נכות
·       תקנה 15 - נכות תפקודית
·       תקנה 36 - החמרת מצב
·       השתהות בהגשת התביעה
·       התביעה מול חברת הביטוח
·       רשלנות תורמת מצד העובד, לקרות התאונה

בכל מקרה, חשוב לזכור כי מדריך זה אינו בא להחליף ייעוץ משפטי ואין להסתמך על האמור בו בלי להיוועץ קודם בעורך דין המומחה לתחום ספציפי זה של ייצוג נפגעי תאונות עבודה, בפני המוסד לביטוח לאומי וחברות הביטוח השונות. מאחר ומדובר בזכויות ופיצויים כספיים משמעותיים המגיעים לנפגעי תאונות עבודה, לא מומלץ לנסות ולנהל תביעה שכזו ללא ייצוג משפטי הולם.

לצערנו, כבר היינו עדים למקרים רבים בהם בחרו נפגעי תאונות עבודה לחסוך את עלותו של ייצוג משפטי. נפגעים אלו ניסו לייצג את עצמם ולהילחם ללא עזרה בבירוקרטיה האינסופית הכרוכה בהליך זה. התוצאה הייתה דומה ברוב המקרים, ובסופו של דבר הסתבר כי אותם נפגעים הביאו לכך שהפסדם היה גדול בהרבה מן הרווח שניסו להשיג בכך שלא פנו לעורך דין מומחה. הנזק שנגרם לתביעתם היה בלתי הפיך.

ניתן להניח כי אם אתם קוראים שורות אלו, נפגעתם בתאונת עבודה, וברצונכם לנסות ולפתוח בהליך מול המוסד לביטוח לאומי. אנא, קחו את האמור לעיל לתשומת לבכם, לפני שתמשיכו את ניהול תביעתכם, שכן ייתכן מאד והצעד הבא שתעשו, יקבע את גורל תיקכם כולו.

 
א. מהי תאונת עבודה?
 
הגדרתה של תאונת עבודה נמצאת בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי. החוק הנ"ל מגדיר תאונת עבודה כתאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו של הנפגע. כלומר, על מנת שתאונה תחשב ''תאונת עבודה'', צריכים להתמלא שני תנאים עיקריים: 1) שהתאונה קרתה במהלך שעות עבודתו של הנפגע; 2) התאונה קרתה עקב תנאי העבודה בהם נאלץ לעבוד הנפגע.

החוק בישראל קובע עוד כי לעניין זה, העובד מתחיל את יום עבודתו ברגע שבו הוא יוצא מביתו לכיוון מקום עבודתו, ומסיים את יום עבודתו ברגע בו הוא נכנס לביתו בשובו ממקום עבודתו. לכן, גם תאונות אשר קרו בדרך לעבודה או בחזרה מן העבודה, ייחשבו לצורך העניין "תאונות עבודה", וניתן יהיה לדרוש פיצוי בגין נזקיהן מן המוסד לביטוח לאומי.
 
 
ב. מהי מחלת מקצוע?

 

מחלת מקצוע הינה כל מחלה אשר לוקה בה אדם בעקבות תנאי העבודה. על מנת שמחלה מסוימת תוכר כ"מחלת מקצוע", על הנפגע להוכיח כי קיים קשר בין התנאי בהם נדרש לעבוד ובין המחלה ממנה הוא סובל. בתקנות הביטוח הלאומי קיימת רשימה של מחלות אשר מוכרות כמחלות מקצוע. עם זאת, ישנן מחלות רבות אשר אינן מופיעות ברשימה זו, אך הוכרו כבר ע"י בתי הדין לעבודה ובתי המשפט השונים כמחלות מקצוע, כגון ירידה בשמיעה ו/או טינטון כתוצאה מחשיפה לרמות שונות של רעש מזיק. 
 

 
ג. מהי מיקרוטראומה?

 
תורת ה"מיקרוטראומה" (Micro-Trauma) פותחה ע"י בתי הדין השונים בארץ עם השנים, לצד התפתחות הפסיקה הנוגעת לחוק הביטוח הלאומי. פירושה: גרימת נזק גופני כתוצאה מפגיעות זעירות חוזרות ונשנות באיבר מסוים של הגוף לאורך זמן ממושך. היו כאלה שהשוו מצב זה למצב בו טיפות מים מטפטפות אט-אט על אבן ומצליחות בסופו של דבר, כעבור זמן מה, לחצוב בה חור.

עיקרון "המים המטפטפים" נלקח בחשבון גם במקרים בהם נדרש עובד לבצע פעולות מסוימות באופן קבוע ודומה משך תקופה, ובמהלכה נוצר אצל אותו עובד, באיבר המופעל בגופו במסגרת אותה פעולה חוזרת, נזק כרוני המגיע כדי נכות רפואית ו/או נכות תפקודית.

כך לדוגמא פעולות הרמת משקלים כבדים, בתנוחות של כיפוף ו/או יישור הגב, יכולות להיחשב כגורם לפגיעה בעמוד השדרה. או למשל פעולות של הקלדה מול מחשב משך שעות רבות בכל יום, יכולות להיחשב כגורם למחלת שורש כף היד הנקראת
תסמונת התעלה הקרפלית. דוגמא נפוצה נוספת הינה עליה וירידה חוזרת במדרגות משך תקופה ארוכה: פעולה יכולה להיחשב ככזו שגרמה לפגיעה ו/או שחיקת ברכיים.

את קיומה של פגיעה על פי תורת ה'מיקרוטראומה' יש להוכיח בדרך כלל במסגרת ערעור בפני בית הדין לעבודה. באמצעות חוות דעתו של רופא מומחה בתחום בו נפגע העובד, ניתן לקבוע האם אכן יש קשר סיבתי בין הפעולות החוזרות שביצע הנפגע ובין הנזק שנגרם לאיבר הרלוונטי בגופו. אי לכך, מדובר בנושא מסובך להוכחה.
 
 
ד. פירוט רשימת מחלות המקצוע המוכרות והנפוצות ביותר
 
·       מחלות הנגרמות כתוצאה של הרעלות על ידי יסודות כימיים כגון גפרית, ברום, חנקן, כלור, ניקל, ציאניד, עופרת ועוד.
·       מחלות הנגרמות על ידי גורמים כימיים כגון אסבסט, סיליקון, אלרגיה, קדחת המתכות, פיברוזיס של ריאות, דלקות עור, התייכבות מחמת חומצה, צהבת כתוצאה של הרעלה, ועוד
·       מחלות הנגרמות על ידי גורמים פיזיקליים ומכניים כגון ירידת שמיעה, ירוד, לבננת, סרטן עור, קייסון, נמק אספטי, שיתוק עצבים, מחלות גפיים, בורסיטיס, דלקת פרק היד, מחלת החפרים (שבר צוואר), עוית שרירים, ועוד
·       מחלות הנגרמות על ידי גורמים ביולוגיים כגון אנקילוסטומיאזיס, ברוצלוזיס, גחלת, הפטיטיס בי, כלבת, לפטוספירוזיס, צפדת, ריאת החקלאים, שחפת, שיתוק ילדים (פוליו), ועוד
·       מחלות הנגרמות על ידי אבק צמחי כגון ביסינוזיס, אלרגיות, סרטן ומחלות שונות הנגרמות על ידי אבק עץ
 
לעיון ממצה ומלא, להלן מובאת רשימת מחלות המקצוע המוכרות ע"י המוסד לביטוח לאומי וכן מחלות נוספות אשר הוכרו כמחלות מקצוע למרות שאינן מופיעות ברשימת הביטוח הלאומי, באתר אגף הפיקוח על העבודה, בטיחות, בריאות וגיהות בעבודה, של משרד התעסוקה.
 
 
ה. מה עושים מייד לאחר קרות התאונה, או כאשר מתעורר חשד של קיום מחלת מקצוע כלשהי או פגיעת מיקרוטראומה) ?
 
בפרק זה יידונו הצעדים אותם מומלץ לעשות לאחר תאונת עבודה, בסדר כרונולוגי החל מרגע קרות התאונה.
 
1.    מיד לאחר קרות התאונה, על הנפגע לדרוש לקבל טיפול רפואי נאות מרופא במוסד רפואי מוכר כגון בית חולים, קופת חולים או מרפאה מורשת, הממוקמת במקום העבודה. בדרך כלל, מרפאות כאלו קיימות במקומות עבודה גדולים כגון נמלים, מפעלים וכד'.
2.    במהלך קבלת הטיפול, יש לספר לרופא בדיוק את תיאור הכאבים וההגבלות מהן הנפגע סובל. כן יש לספק תיאור של קרות התאונה והשתלשלות האירועים. יש לוודא שאכן כל הפרטים הנמסרים נרשמים בדו"ח הרפואי בדיוק בצורה שבה הם מתוארים.
3.    לאחר תום קבלת הטיפול הראשוני, יש לדאוג לקבל עותק של המסמך הרפואי אשר נכתב בעקבות קבלת הטיפול. את העותק הזה יש לשמור ברשותכם, היות והוא יכול להוות אחר כך בסיס תביעה מול ביטוח לאומי, מול המעביד וחברת הביטוח שלו. במקרים רבים, מכחישים הגופים הללו את עצם קרות התאונה ו/או את הדרך בה קרתה התאונה. מסמך רפואי בו מתוארים בדיוק סוגי הפגיעות ואופן התרחשות התאונה, יכולים לעזור מאד בהוכחת עצם קרות תאונת עבודה והדרך בה התרחשה.
4.    במידה והנפגע מרגיש לא טוב לאחר שיחרורו מהמוסד הרפואי, עליו לפנות שוב לקבלת טיפול רפואי. הסיבה: פגיעות ופציעות רבות (בעיקר כאשר מדובר באיברים פנימיים) יכולות לתת אותותיהן לאחר פרק זמן מסוים של יום, יומיים, שבוע וכד'. כמובן שיש לדאוג לקבל העתק של כל המסמכים הרפואיים אשר נכתבים בעקבות הפניות השונות לקבלת טיפולים רפואיים לאחר תאונת העבודה.
5.    מלבד המסמכים הרפואיים הנכתבים ע"י הרופאים השונים, חשוב מאד לדאוג לקבל עותק מכל תוצאות הבדיקות אשר נערכות לנפגע בעקבות תאונת העבודה, ואשר בדרך כלל כוללות צילומי רנטגן, סי-טי (.C.T) וכד'.
6.    בסמוך ככל האפשר ליום התאונה, מומלץ לנפגע לתעד בכתב את השתלשלות האירועים הקשורים לתאונה ובכלל זה גם את פרטיהם של כל העדים אשר ראו את התאונה וכד'.
7.    כאשר הדבר מתאפשר, על הנפגע לפנות למעבידו בבקשה לקבלת טופס הודעה על תאונת עבודה, הנקרא גם טופס ב.ל. 250. בטופס זה מציין המעביד את פרטיו ואת פרטי התאונה כפי שנמסרו לו ע"י הנפגע ולאחר מכן חותם במקום המיועד לכך.
8.    את טופס ההודעה הנ"ל (ב.ל. 250) על הנפגע למסור לרופא המטפל בקופ"ח לצורך קבלת מסמך המכונה "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה", עבור ביטוח לאומי.
 
 
ו. התביעה מול המוסד לביטוח לאומי
 
התביעה למוסד לביטוח לאומי מתחלקת לשני חלקים עיקריים:

1) התביעה לקבלת דמי פגיעה, או תשלום עבור הימים בהם היה הנפגע באי כושר עבודה מוחלט בהתאם לאישורים הרפואיים שבידיו ("תעודות רפואיות לנפגע בעבודה")

2) התביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה, וקבלת מענק הנכות או קצבת הנכות המתאימה.

את שתי התביעות הללו ניתן להגיש לביטוח הלאומי אך ורק באמצעות הטפסים המיועדים לכך.
 
המוסד לביטוח לאומי אינו מפצה את הנפגע על כל הנזקים שנגרמו לו בעקבות תאונת עבודה. הפיצוי שניתן לקבל מהביטוח הלאומי הינו בעיקר עבור הפסד השתכרות בתקופת אי כושר העבודה, מיד לאחר התאונה, ועבור הנכות שנקבע לנפגע בעקבות התאונה. ניתן לקבל לעיתים גם פיצוי עבור הוצאות רפואיות, נסיעות לטיפולים וכד'.


התביעה לקבלת דמי פגיעה
 
על מנת לקבל את דמי הפגיעה המגיעים לנפגע, אשר היה בעקבות התאונה בתקופת אי כושר עבודה מוחלט, יש למלא טופס תביעה מיוחד הנקרא "הודעה על פגיעה בעבודה".

לטופס זה יש לצרף את המסמכים הבאים:
·       תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה
·       תעודות רפואיות נוספות לנפגע בעבודה (תעודות המשך מחלה)
·       אישורים רפואיים מקופ"ח שלום ומביה"ח הנוגעים לתאונה
·       תוצאות בדיקות וצילומי רנטגן
 
את הטופס החתום והמסמכים הנ"ל יש להעביר אל סניף ביטוח לאומי הקרוב ביותר למקום מגורי הנפגע, בהתאם לרישום בתעודת הזהות.

גם לאחר הגשת הטופס, ניתן להמשיך ולהגיש לביטוח הלאומי אישורי אי-כושר עבודה לתקופה נוספת עד למקסימום של שלושה חודשים לאחר תאונת העבודה. בכל פעם שניתנת לנפגע "תעודה רפואית נוספת לנפגע בעבודה" עליו להעבירה לביטוח הלאומי על מנת לקבל את התשלום עבור התקופה הנקובה בתעודה הרפואית.
 
 
התביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה
 
במידה והנפגע חושב שבעקבות תאונת עבודה הוא נשאר בנכות כלשהי, עליו להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה. זאת, לא לפני תום תקופת אי-הכושר המוחלט, אשר יכולה להגיע למקסימום של שלושה חודשים. במקרים מסוימים יכולה להיות תקופת אי כושר ארוכה יותר, אך על מנת לקבל תשלום דמי פגיעה עבור תקופה ארוכה מ-3 חודשים יש לקבל אישור לכך מן הועדה הרפואית של הביטוח הלאומי.

לטופס זה יש לצרף את המסמכים הבאים:
·       כל המסמכים הרפואיים אשר טרם הועברו לביטוח הלאומי
·       חוות דעת רפואיות אם נערכו כאלו
·       אישורים בדבר פסילת מקצוע בעקבות המצב הבריאותי הנובע מהתאונה או כל אישור אחר מרופא תעסוקתי בדבר הגבלות שונות במקום העבודה וכד'
 
את הטופס החתום והמסמכים הנ"ל יש להעביר לסניף ביטוח לאומי אשר אליו הועברה הודעה על פגיעה בעבודה. גם לאחר הגשת הטופס, ניתן להמשיך ולהגיש לביטוח הלאומי מסמכים רפואיים ואחרים, אם וכאשר אלו מגיעים לידיו של הנפגע.
 
 
ז. הועדה הרפואית הראשונה
 
זמן מה לאחר הגשת התביעה לקביעת נכות מעבודה למוסד לביטוח לאומי, יקבל הנפגע הזמנה (בדרך כלל בדואר) להגיע לבדיקה בפני ועדה רפואית, לצורך קביעה אם אכן נשאר בנכות, ואם כן -- מהו גובהה של אותה הנכות.

גובה הנכויות אשר נקבעות ע"י הועדה הרפואית משתנה בהתאם לאמור בסעיפי הליקוי המצויים בחוק.

הועדה הרפואית הראשונה מורכבת בדרך כלל מרופא אחד אשר שומע את תלונותיו של הנפגע, עורך בדיקה של האיברים שנפגעו, ולבסוף כותב את תוצאות הבדיקה ומסקנותיו בדבר קיום נכותו של הנפגע. את כל האמור חייבת הועדה לציין בפרוטוקול אשר נכתב בעת הבדיקה. עותק של הפרוטוקול הנ"ל נשלח לביתו של הנפגע בדואר, לאחר שהועדה הגיעה למסקנתה בדבר הנכות.

בשלב זה של בדיקת הועדה הרפואית, רצוי להיות מיוצגים ע"י עורך דין העוסק ומתמחה בעבודת ייצוג נפגעי תאונות עבודה, שכן ישנה חשיבות עליונה לאופן בו מוצגים הדברים בפני הועדה הרפואית. קל מאד לבצע טעויות, אשר עלולות להביא לקביעת נכויות נמוכות מהנכויות האמיתיות המגיעות לנפגע תאונת עבודה, על פי התקנות.
 
 
ח. הועדה הרפואית לערערים
 
במידה והנפגע אינו מרוצה מהחלטתה של הועדה הראשונה, יש בידיו הזכות להגיש ערעור לועדה רפואית לערערים.

את הערעור יש להגיש לסניף ביטוח לאומי תוך 30 יום מהיום בו קיבל הנפגע את ההודעה בדבר קביעת הועדה הרפואית הראשונה.

לערעור חייב הנפגע לצרף את נימוקיו, כלומר עליו לפרט מדוע הוא אינו מרוצה מהחלטת הועדה הראשונה, והיכן לדעתו שגתה כאשר קבעה את מסקנותיה. את הערעור יש לבסס על האמור בפרוטוקול הועדה, והוא יכלול בין היתר נימוקים כגון התעלמותה של הועדה ממסמכים רפואיים אשר הוצגו בפניה, או מהאמור במסמכים אלו, התעלמות מתלונותיו של הנפגע בעת הבדיקה, אי-נימוק או נימוק בלתי מספיק בנוגע לקביעת הנכות או חוסר הנכות וכד'.

לאחר הגשת הערעור המנומק, יוזמן הנפגע לבדיקה בפני ועדה רפואית לערערים. ועדה זו מורכבת בדרך כלל מ-3 רופאים מומחים בתחומים שונים הרלוונטיים לתחומי הפגיעה מתאונת העבודה.

המערער ייבדק ע"י הועדה הרפואית לערערים, אשר לאחר הבדיקה תכתוב פרוטוקול נוסף. בפרוטוקול זה תפרט את דעתה, והאם היא משנה את קביעתה של הועדה הראשונה. חשוב לציין כי הועדה הרפואית לערערים רשאית לשנות את החלטתה של הועדה הראשונה לשני הכיוונים: להקטין, להגדיל או לא לשנות את נכותו של נפגע תאונת עבודה.

ערעור על החלטת הועדה הרפואית הראשונה יכול להיות מוגש גם על ביטוח לאומי בעצמו, כאשר הוא בדעה שהחלטת הועדה הרפואית הראשונה היתה שגויה.

עותק של פרוטוקול הועדה הרפואית לערערים יישלח גם כן לביתו של הנפגע, לאחר שהועדה תקבע את מסקנותיה בדבר הנכות.
 
 
ט. ערעור - בית הדין לעבודה
 
למותר לציין כי את שלב הערעור אל בית הדין לעבודה מומלץ לעשות באמצעות עורך דין מומחה בתחום דיני נזיקין, שכן מדובר בהליך משפטי לכל דבר, הדורש ידע משפטי, הן בתחום ביטוח לאומי והן בתקנות בית הדין לעבודה, וכמו כן ניסיון רב בניהול תיקי תאונות עבודה.

במקרים מסוימים בהם הועדה הרפואית טועה טעות משפטית, ניתן להגיש ערעור אל בית הדין האזורי לעבודה. גם כאן חייבים לנמק באופן ברור ומסודר מהן הטעויות המשפטיות של הועדה.
טעויות משפטיות נפוצות של ועדות רפואיות:
·       אי התייחסות למסמכים רפואיים או לאמור בהם
·       אי התייחסות לתוצאות בדיקות רפואיות
·       חוסר נימוק ו/או נימוק בלתי מספיק בנוגע למסקנותיה של הועדה
·       חוסר נימוק ו/או נימוק בלתי מספיק בנוגע לאופן הגעתה של הועדה להחלטה הנוגדת את האמור בחוות דעת רפואית מטעם הנפגע

את כתב הערעור יש להגיש למזכירות בית הדין האזורי לעבודה, אשר כתובתו מופיעה על הודעת הביטוח הלאומי בדבר החלטת הועדה הרפואית לערערים, לא יאוחר מ-30 יום לאחר קבלת הודעת הביטוח הלאומי בדבר החלטת הועדה הרפואית לערערים. במקרים מסוימים קיימת אפשרות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה, בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים.


י. מענק נכות או קצבת נכות?
 
על פי החוק, כל אדם אשר נקבעה לו נכות לצמיתות גבוהה מ-9% ועד 19% יקבל מענק נכות חד פעמי.

כל מי שנקבעה לו נכות של 20% ומעלה לצמיתות, יקבל לפי החוק קצבת נכות חודשית.

את קצבת הנכות יקבל הנפגע כל חודש לכל אורך חייו, ולאחר שהגיע לגיל 65, תקוזז ממנה קצבת זיקנה המגיעה לו בכל מקרה.

את גובה הנכות מחשבים בהתאם לחיבור של כל הנכויות שנקבעו בצורה משוכללת. לדוגמא, אם נקבעה לנפגע נכות בגובה 5% בגין הגבלה בתנועות הצוואר בצורה קלה, ו-10% בגין ירידה בשמיעה, סך הנכות הכוללת תעמוד על 14.5% נכות ולא 15%.

גם המענק וגם הקצבה תלויים באופן ישיר בגובה משכורתו החודשית הממוצעת של הנפגע בשלושת החודשים לפני תאונת העבודה, ובגובה הנכות שנקבע ע"י הועדה הרפואית.
 
 
יא. תקנה 15 - נכות תפקודית
 
תקנה 15 באה להקל עם נפגע תאונת עבודה, בכך שעם הפעלתה ע"י הועדה הרפואית, יכולה נכותו של הנפגע לעלות בעוד מחצית (!) מהנכות הרפואית שנקבעה, לכל היותר. נכות זו נקראת "נכות תפקודית". תקנה 15 מופעלת כאשר הועדה חושבת שבשל אופייה של הנכות הרפואית שנקבעה לנפגע, הוא יתקשה לחזור לתפקידו או לעבודתו, וישנן הוכחות בדבר ירידה משמעותית בשכרו של הנפגע לאחר התאונה.

כלומר, אם נקבעו לנפגע 20% נכות רפואית לצמיתות, והופעלה תקנה 15 במלואה, נכותו הסופית (נכות תיפקודית) תעמוד על 30% לצמיתות.

תקנה 15 מופעלת רק כאשר נקבעת נכות לצמיתות. התקנה יכולה להיות מופעלת במלואה, במחציתה או לעיתים גם ברבע.

על פי החוק, לא ניתן לעבור את שיעור הנכות של 20% בעזרת הפעלת תקנה 15. לכן, אם נקבעה לנפגע נכות רפואית בגובה 15% לצמיתות, והוחלט על הפעלת תקנה 15 במלואה, נכותו הסופית של הנפגע תעמוד על 19% בלבד ולא על 22.5%.
 
 
יב. תקנה 36 - החמרת מצב
 
כל אדם אשר הגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה במסגרת הביטוח הלאומי, רשאי בכל עת במהלך חייו, לחזור ולדרוש בדיקה ע"י ועדה רפואית, אם החמיר מצבו הרפואי הקשור לתאונת העבודה שעבר.

על מנת להתחיל בהליך של
החמרת מצב, על הנפגע לגשת אל רופא תעסוקתי במסגרת קופת חולים, ולציין בפניו כל סוג של החמרה רפואית במצבו. רופא תעסוקתי בדרך כלל יפנה נפגעי תאונות עבודה לביצוע בדיקות מתאימות, על מנת שיוכלו להשוות את תוצאותיהן עם תוצאות הבדיקות שעמדו בפני הועדה הרפואית האחרונה אשר בדקה את הנפגעים בביטוח לאומי. אם לדעתו של רופא תעסוקתי אכן חלה החמרה במצבו הרפואי של הנפגע, יקבל הנפגע אישור רפואי עבור הביטוח הלאומי, ובו יציין הרופא התעסוקתי את מהות ההחמרה במצב.

על הנפגע להעביר את האישור הרפואי על החמרת מצב אל סניף ביטוח לאומי אשר מטפל בעניינו, בצירוף בקשה להיבדק ע"י ועדה רפואית חדשה.

הליך החמרת מצב מתחיל, הלכה למעשה, את העניין בביטוח הלאומי שוב מן ההתחלה: בדיקה ע"י ועדה רפואית ראשונה, אפשרות ערעור לועדה רפואית לערערים, ולאחר מכן -- אפשרות ערעור נוספת אל בית הדין לעבודה, במקרים מסוימים כאמור לעיל.
 
 
יג. רשלנות תורמת מצד העובד לקרות תאונת עבודה
 
ישנם מקרים בהם יטען המזיק או חברת הביטוח שלו, כי תאונת עבודה כלשהי קרתה בשל רשלנות בלעדית מצד הנפגע. במקרים כאלו, כאשר התאונה קרתה אך ורק בשל רשלנותו של הנפגע, לא יקבל הנפגע כל פיצוי על נזקיו.

אולם על מנת שבית המשפט יכיר ברשלנותו של העובד כגורם לתאונה (רשלנות תורמת), על המזיק להוכיח את טענותיו בדבר הרשלנות.

ביהמ"ש ייטה שלא לפסוק כי הנפגע נהג ברשלנות, אלא אם מדובר במקרה חד וברור.
תאונות עבודה או מחלות מקצוע שטיפל בהם משרד עו"ד בכר לאורך השנים. סרטן תעסוקתי (מקצועי) כתוצאה של חשיפה לגורמים כימיים כגון בנזול, ויניל כלוריד, זרניך, עטרן, זפת, פרפין, כרומטים, ניקל ועוד.
בנוסף לתביעה מול הביטוח הלאומי, יכול בדרך כלל נפגע תאונת עבודה לתבוע גם ישירות את המזיק. מיהו אותו "מזיק"? הוא יכול להיות המעביד, מנהל, אחראי עבודה או כל גורם אחר אשר הביא לקרות התאונה. ברוב המקרים גורמים כגון מקומות עבודה וכד' מבוטחים ע"י פוליסות ביטוח שונות, המכסות פגיעות גוף כתוצאה של תאונות עבודה.

חשוב לציין כי תביעות מול חברות ביטוח שונות יש לבצע באמצעות עורך דין המומחה בתחום ייצוג נפגעי תאונות, היות ובדרך כלל מדובר בהליכי תביעות פיצויים של סכומי כסף גדולים. יתרה מכך, חברות הביטוח מקפידות לנהל את התביעה שלהן בעזרת עורכי דין מנוסים. לכן ברור כי לנפגע תאונת עבודה שאין לו ניסיון ליטיגציה (התדיינות) מעשי, יהיה קשה מאד -- ולעתים ממש בלתי אפשרי -- לקבל את הפיצוי הכספי האמיתי, המגיע לו בדין.

על מנת להקל את הכנת התביעה וניהולה מול חברת הביטוח, יש לדאוג להכין את תיק התביעה כראוי. להלן מספר הנחיות בנוגע להכנת תיק תביעה:
o      יש לאסוף את כל החומר הרפואי מיום התרחשותה של תאונת עבודה והלאה, כולל תוצאות בדיקות, צילומי רנטגן ואחרים, חוות דעת שונות, וכד'.
o      חשוב להתמיד ולהגיע לקבלת טיפולים רפואיים באופן מסודר, כאשר הנפגע זקוק לכך.
o      יש לדאוג לכך שכל תלונותיו של הנפגע יירשמו במסמכים הרפואיים, שכן לאחר מכן, יהיה קשה מאד להוכיח מצב רפואי אשר לא מצוין במסמכים רפואיים.
o      יש למלא אחר הוראות הרופאים השונים.
o      אין לדבר עם גורם חיצוני או להעביר מידע כלשהו בנוגע לפרטי תאונת עבודה, או בנוגע למצבו של נפגע תאונת עבודה, לאף אחד פרט לעורך הדין המטפל בתביעה מטעם הנפגע.
o      אין לשוחח, להתראיין או לשתף פעולה עם חוקרים או אנשים מטעם חברת הביטוח.
o      חשוב להתמיד באיסוף כל הקבלות הניתנות לנפגע עבור הוצאותיו השונות בעקבות תאונת עבודה, כגון: הוצאות עבור טיפולים רפואיים, הוצאות נסיעות, הוצאות עזרה בבית וכד'.
 
על מנת להוכיח את הנזק הרפואי אשר נגרם לנפגע תאונת עבודה, עליו להציג חוות דעת רפואית מטעמו. את חוות הדעת מכין רופא מומחה בתחום הפגיעה, ובה הוא מציין, בין היתר, את ההגבלות ואת הנכות הצמיתה של הנפגע.

בשלב הפניה הראשונית לחברת הביטוח, אין חובה להציג חוות דעת רפואית. אך בשלב מאוחר יותר, ובמידה ולא ניתן יהיה לסיים את התיק בפשרה, חייב נפגע תאונת עבודה לדאוג לעריכת חוות דעת רפואית לצורך צירופה לכתב התביעה המוגש לבית המשפט.

חשוב מאד ליצור קשר עם עדים לקרות התאונה, ולהפנותם אל עורך דין המטפל בעניין, מהר ככל שניתן לאחר קרות התאונה. המטרה: עריכת תצהיר מתאים על נסיבות תאונת העבודה. ככל שעובר הזמן, נוטים עדים לשכוח פרטים חשובים הנוגעים לתאונות עבודה, ולכן חשוב למהר בעניין זה.

על פי החוק בישראל, תביעה בגין נזקי גוף מתיישנת בתוך 7 שנים מיום קרות התאונה והתגבשות הנזק. הספירה של תקופת ההתיישנות נעשית עד ליום בו הוגשה התביעה לבית המשפט.

ישנם מקרים מסוימים בהם תקופת ההתיישנות מתארכת ל-10 שנים. אך רצוי בכל מקרה שלא להגיע למצב בו מוגשת תביעה בסמוך ליום ההתיישנות, שכן ככל שעובר זמן רב יותר מיום תאונת העבודה, כך קשה יותר להוכיח את התביעה.

ישנם מקרים בהם, למרות רשלנותו הברורה של המזיק אשר הביאה לקרות תאונת עבודה, לא ניתן יהיה לקבל ממנו פיצוי כספי. זאת כאשר הפיצוי ששולם לנפגע ע"י הביטוח הלאומי, גבוה מהפסדיו בפועל של הנפגע. במקרים כאלו נהוג לומר שתביעתו של נפגע תאונת עבודה "נבלעת" בתשלומי ביטוח לאומי. אי לכך אין באפשרותו של הנפגע לקבל פיצוי נוסף מן המזיק.

כאשר המזיק אינו המעביד, אלא צד שלישי כלשהו, ניתן לקבל פיצוי נוסף מעבר לתגמולי המוסד לביטוח לאומי, למרות "היבלעות התביעה".

על פי החוק, כאשר התאונה נגרמה בשל רשלנותו של מזיק אשר אינו המעביד, יכול הנפגע לתבוע מאותו המזיק פיצוי נוסף אשר יכול להגיע עד לכ-25% משיעור נזקיו גם במקרים שנזקיו בפועל נמוכים מן הפיצוי שקיבל מהביטוח הלאומי.
 
 
 
נפגעת בעקבות תאונת עבודה, מחלת מקצוע או מיקרוטראומה? צור עימנו קשר עוד היום. 
 
ניתן לפנות למשרד באמצעות הטלפון בשעות פעילות המשרד כמפורט באתר, באמצעות דואר אלקטרוני בכל שעה אחרת, או באמצעות טופס פנייה נוח.

 

 

>

קבל ייעוץ ראשוני אישי ללא התחייבות

פרטי התקשרות: רח' ז'בוטינסקי 33, מגדלי התאומים, רמת גן. טל': 03-6122202 פקס: 03-6122280 דוא"ל: law@bechar.co.il
יעוץ אישי

צור קשר עכשיו!

הגדל את סיכויי הצלחת תביעתך לפיצוי!
מלא את פרטיך וקבל יעוץ משפטי אישי מיידי.