Tel:

Fax:

WhatsApp:

E-mail:

Address:

03-6122202

03-6122280

054-9494458

law@bechar.co.il

רח' ז'בוטינסקי 33, מגדלי התאומים, ר"ג

טל':

פקס':

ווצאפ:

דוא"ל:

כתובת:

נזקי שמיעה הוכרו כפגיעה בעבודה לאחר 40 שנה

נזקי שמיעה הוכרו כפגיעה בעבודה לאחר 40 שנה

נזקי שמיעה (טינטון, ירידה בשמיעה) הוכרו כפגיעה מעבודה למרות שחלפו מאז תחילת החשיפה לרעש מזיק למעלה מ-40 שנה ו-10 שנים מאז הפסקת העבודה ברעש.

 
להלן דוגמא לתיק של פגיעה בעבודה אשר הגיע למשרדנו כשהוא נטול כמעט כל סיכויי הצלחה שהם, ובעקבות התערבות משרדנו, הפך להצלחה אשר הביאה לקבלת פיצויים משמעותיים ביותר של מאות אלפי שקלים.
 
עובדות המקרה היו כדלקמן:
 
  1. מגיל 15 ועד גיל 55 עבד הנפגע במסגרייה בתנאים של רעש חזק ביותר אשר הופק מן המכונות השונות איתן נדרש לעבוד.
 
  1. במהלך תקופת עבודתו, התדרדרה שמיעתו של הנפגע בצורה מתמדת אך למרות זאת לא ביצע הנפגע כל בדיקת שמיעה.
 
  1. רק בגיל 55 ביצע הנפגע בדיקת שמיעה לראשונה בחייו ותוצאותיה הראו כי הוא סובל מפגיעה קשה במערכת השמיעה הבאה לידיי ביטוי בירידה בשמיעה וטינטון (צפצופים מטרידים באוזניים). מצבו הרפואי הנ"ל חייב את הנפגע' להתחיל ולהשתמש במכשירי שמיעה בשתי אוזניו.
 
  1. בסמוך לאחר בדיקה זו, החליט הנפגע לסגור את המסגרייה שבבעלותו ולעבור לעבוד בעבודה שאינה דורשת חשיפה לרעש מזיק.
 
  1. משיחות ששוחח הנפגע עם רופאים מומחים, חבריו ובני משפחתו, הבין הנפגע שהפגיעה במערכת שמיעתו נגרמה ככל הנראה בעקבות היותו חשוף לרעש מזיק במסגרת עבודתו במסגרייה במשך שעות רבות מידיי יום לאורך תקופה של כ-40 שנה.
 
אי לכך, הגיע הנפגע למשרדנו, וביקש להתעניין בהגשת תביעה במסגרת ענף נפגעי עבודה של המוסד לביטוח לאומי, בגין מחלת מקצוע ו/או מיקרוטראומה אשר הביאה לגרימת מצבו הרפואי הקשה, הירידה בשמיעה והטינטון.  
 
הבעיות שהתעוררו:
 
לאחר בירור הנושא עם הנפגע, וקריאת תוצאות בדיקות השמיעה שנערכו לו, עלו מספר בעיות אשר הקשו מאד על ניהול התיק והורידו את סיכויי הצלחת התביעה באופן משמעותי ביותר.
 
  1. לאורך כל התקופה בה עבד הנפגע במסגרייה, הוא לא ביצע בדיקות שמיעה כלשהן ולא התלונן על הירידה בשמיעה או הטנטון בפני רופא.
 
  1. הנפגע סובל מבעיות רפואיות שונות (כגון בעיות לב) אשר יכולות לגרום בין היתר גם לירידה בשמיעה וטנטון.
 
  1. מעולם לא בוצעו במסגריות בהן עבד הנפגע, בדיקות למדידת מפלס הרעש וכיום לא ניתן היה לשחזר את התנאים שבהם עבד, שכן המסגרייה כבר נסגרה שנים קודם לכן ולפיכך לא ניתן להוכיח שמדובר היה ברעש מזיק על פי הגדרתו בחוק.
 
  1. מדובר בפגיעה אשר החלה לפני שנים רבות וייתכן מאד שחלה על התביעה התיישנות או שהמוסד לביטוח לאומי יטען שיש לדחות את התביעה על הסף בגין השיהוי הרב בהגשתה.
 
למרות כל הבעיות שתוארו לעיל, אשר כל אחת מהן מהווה עילה לדחיית התביעה על הסף, החליט משרדנו לנסות ולהתמודד עם האתגר בתיק זה, אשר כאמור היה נדמה שהינו אבוד מראש.
 
משרדנו הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, ואולם כעבור מספר חודשים, לאחר שהמקרה נחקר על ידו, דחה פקיד התביעות במוסד לביטוח לאומי את התביעה על הסף כצפוי, בדיוק בגלל הבעיות שנמנו לעיל.
 
הפתרון:
שלב ראשון: הוכחת הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה ונזקי השמיעה
 
על דחיית התביעה על ידי המוסד לביטוח לאומי, הגיש משרדנו ערעור בפני בית הדין לעבודה מתוך ניסיון להוכיח את התביעה במסגרת הליך משפטי בפני שופט.
 
ההליך המשפטי בפני בית הדין לעבודה מתחלק לשניים. בשלב הראשון יש צורך להוכיח שאכן התקיימו בתיק התנאים שיכלו לגרום לכאורה לנזק הנטען - ובמקרה זה חשיפתו של התובע לרעש מזיק שהינו רעש שמפלסו מעל ל-85 דציבלים. בשלב השני, אשר מגיע רק אם בית הדין שוכנע שהשלב הראשון הוכח כנדרש, ממונה מומחה רפואי מטעם בית הדין, אשר בודק את החומר הרפואי וקובע האם ממנו עולה, שקיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה שהוכחו בשלב הראשון ובין הנזק הרפואי הנטען - ובמקרה זה, קשר סיבתי בין עבודתו של הנפגע ברעש מזיק ובין הירידה בשמיעה והטנטון.
 
  1. בהתחשב בעובדות ובבעיות שסבבו את התיק, עלתה השאלה כיצד אם בכלל ניתן להוכיח שהתובע (הנפגע) עבד בתנאי רעש מזיק כאשר לא נערכו מעולם בדיקות מדידת רעש במקום עבודתו ולא ניתן לשחזר כעת את התנאים שבהם עבד. ובכן, על פניו נראה כי הדבר בלתי אפשרי, אולם להוכחת עניין זה, משרדנו הפנה את בית הדין לתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש), התשמ"ד-1984, אשר בהם קבע המחוקק כי יש לראות כעובד ברעש מזיק, כל מי שעובד במסגרות ופחחות, ולפיכך טענתנו היא שיש לראות את התובע, כמי שהוכיח שבמסגרת עבודתו במסגרייה, היה חשוף לרעש מזיק כהגדרתו בחוק.
למרות התנגדותו של המוסד לביטוח לאומי, בית הדין קיבל את טענות אלו של משרדנו, קבע כי התובע הצליח להוכיח שעבד ברעש מזיק והחליט על מינויו של רופא מומחה לצורך בדיקת תיקו הרפואי של התובע וקביעת קיומו של קשר סיבתי בין נזקיו הרפואיים ובין עבודתו ברעש מזיק.
 
חשוב לציין כי בשלב זה נתון בעצם גורלו של התיק כמעט לחלוטין בידיו של המומחה הרפואי שמונה, שכן על פיו יישק דבר ומה שיקבע בחוות דעתו, ברוב המקרים יאומץ על ידי בית הדין.
 
  1. בחוות דעתו ציין המומחה בין היתר כי אין כל ספק שקיים קשר ישיר בין חשיפתו של התובע לרעש מזיק ובין הפגיעה במערכת השמיעה שלו, וכי למרות שנראה שחלק מן הנזק למערכת שמיעתו יכול היה לנבוע גם מגורמים אחרים מלבד החשיפה לרעש, רוב רובו של הנזק נגרם מאותה חשיפה לרעש במסגרת עבודתו של התובע במסגרייה.
 
  1. עוד קבע המומחה כי בדרך כלל הסובלים מירידה בשמיעה אינם מודעים לכך ואינם מרגישים זאת אלה רק לאחר שהם מפסיקים להיות חשופים לרעש המזיק ולכן אין זה תמוה, שהתובע לא התלונן בפני רופא על הירידה בשמיעה במשך כל השנים שבהן היה חשוף לרעש המזיק.
 
בכך בעצם סלל המומחה את הדרך להוכחת תביעתו של הנפגע במלואה ולקבלת פסק דינו של בית הדין לפיו הוכרה הירידה בשמיעה והטנטון שמהם סבל התובע כפגיעה בעבודה.
 
שלב שני: ועדה רפואית וקביעת נכות
 
כעת, היה על משרדנו להוכיח בפני ועדה רפואית, מהו שיעור הנכות ממנה סובל התובע כתוצאה מהפגיעה במערכת שמיעתו.
 
אך שוב, גם בשלב זה עלו מספר בעיות שיכלו למנוע את האפשרות לקבלת פיצוי כספי במסגרת המוסד לביטוח לאומי.
 
  1. מאחר והתביעה הוגשה באיחור רב (אמנם התגברנו על בעיית ההתיישנות אבל בהחלט לא ניתן היה להתעלם מכך שהיה איחור של כמה עשרות שנים בהגשתה), על פי החוק, במידה ותיקבע לנפגע נכות מעבודה הנמוכה מ-20% לצמיתות, הוא לא יהיה זכאי לקבלת פיצוי כספי כלשהו.
 
  1. על פי תוצאות הבדיקות העדכניות שנערכו לנפגע, מצבו בגין הירידה בשמיעה התאים לנכות בשיעור של 30% לצמיתות ואילו מצבו בגין הטנטון התאים לנכות בשיעור של 10% לצמיתות (זוהי הנכות המקסימאלית שניתן לקבל בגין טינטון). יחד, שתי נכויות אלו לפי חישוב משוקלל מביאות את שיעור נכותו של הנפגע ל-37% לצמיתות. אולם, ידוע שעל פי חוות דעתו של המומחה מטעם בית הדין לא כל הנכות הנ"ל נגרמה כתוצאה מהחשיפה לרעש המזיק בעבודתו של הנפגע. לכן הועדה תייחס חלק מנכות זו לגורמי הסיכון האחרים מהם סובל הנפגע (מחלות לב וכד' כמפורט לעיל) ומניסיוננו, כאשר לא ניתן להוכיח בדיוק את האופן בו יש לחלק את הנכות בין החשיפה לרעש מזיק ובין הגורמים האחרים (ובמקרה זה לא ניתן להוכיח זאת), מחלקת הועדה את הנכות באמצע באופן שרירותי ושווה, כלומר 18.5% בעקבות הרעש המזיק בעבודה ו-18.5% בעקבות הגורמים האחרים. המשמעות של חלוקה זו תהיה שהנפגע לא יקבל פיצוי בגין הפגיעה שכן מדובר בנכות נמוכה מ-20% לצמיתות.
 
למרבה הצער, חששנו התממש והועדה הרפואית בדרג הראשון קבעה את נכותו של הנפגע בדיוק כפי שתואר לעיל על 18.5% לצמיתות.
 
על החלטה זו הגיש משרדנו ערעור בפני ועדה רפואית לערערים.
 
בערעור טען משרדנו שלא ניתן ליחס רק מחצית מן הנכות לתנאי עבודתו של הנפגע מאחר ועל פי חוות דעתו של המומחה מטעם בית הדין, אשר אומצה במלואה על ידי בית הדין, נקבע כי תנאי עבודתו של הנפגע ברעש מזיק גרמו לרוב רובו של הנזק למערכת שמיעתו. לפיכך טען משרדנו יש לחלק את הנכות בצורה כזו שרוב רובה תיוחס לתנאי העבודה ורק חלק (שחייב על פי חוות דעתו של המומחה מטעם בית הדין להיות קטן ממחצית הנכות) ייוחס לגורמי הסיכון האחרים שמהם סובל התובע.
 
הועדה הרפואית לערערים קיבלה הערעור שהגיש משרדנו וקבעה כי כתוצאה מתנאי עבודתו של הנפגע נכותו עומדת על 24% לצמיתות ולפיכך הינו זכאי לקבלת קצבת נכות חודשית.
בכך בעצם הצליח משרדנו להוכיח את תביעתו של הנפגע במלואה, אשר בתחילה הייתה נראית כחסרת סיכוי לחלוטין ובסיומה העניקה לו פיצוי כספי נכבד ביותר מן המוסד לביטוח לאומי, אותו הוא יקבל מידיי חודש בחודשו כקצבת נכות.
 
 
עורך דין תומר בכר בראיון לערוץ 2 בתוכנית "עבודה עברית"
על תביעות פיצויים בעקבות נזקי שמיעה בעבודה
 

  
 
אם גם את/ה סובל/ת מפגיעה במערכת השמיעה, טינטון או ירידה בשמיעה, בעקבות חשיפה לרעש מזיק במסגרת עבודתך, צור קשר עוד היום עם משרדנו על מנת לברר את זכויותיך לקבלת פיצויים.
 
עורכי דין מייעצים ללא כל התחייבות מצידך !
 
 
נושאים נוספים הקשורים לתאונות עבודה:
 

קבל ייעוץ ראשוני אישי ללא התחייבות

פרטי התקשרות: רח' ז'בוטינסקי 33, מגדלי התאומים, רמת גן. טל': 03-6122202 פקס: 03-6122280 דוא"ל: law@bechar.co.il
יעוץ אישי

צור קשר עכשיו!

הגדל את סיכויי הצלחת תביעתך לפיצוי!
מלא את פרטיך וקבל יעוץ משפטי אישי מיידי.